האם לתת אהבה גם כשהילד מתחצף וטועה? האם להעלים עין כשהילד לא ממושמע?

התשובה היא: לא.

כלל יסוד בחינוך של ההורים כלפי הילד באופן כללי צריך להיות – ימין מקרבת.
ולגבי השמאל דוחה, הגבולות, הערכים, גם להם יש מקום וביטוי.

בוודאי שילד צריך לשמוע את זה שאסור לו לעשות ככל העולה על רוחו וכן עליו לקבל את ההכוונה של ההורים, אבל לא בדרך של כפיה והשתלטות.

לפעמים נדמה להורים שלתת גבול לילד זה חייב להיות מתוך גערות וכעסים.

אך זו טעות, כי גבול יכול להיות גם בנחת, וניתן ללמוד את זה גם מהקדוש ברוך הוא שכאשר הוא הציב את החול על הים בכדי שהמים לא ישטפו את העולם הוא הניח את החול בנחת ולא בכעס, ועל זה אומרים חז”ל “השם גבולך שלום”, כלומר גבול מדוייק ובלי כעס מביא את השלום.

וכך עם הילד, הוא חייב לקבל גבול וצמצום מההורים, אבל בלי כעס ועצבים.

מי שיצליח על ידי תפילה ליישם את זה הוא ירוויח שני דברים חשובים.

1. להשים גבולות לילד שלו, ובכך הילד לא יגדל פרא אדם.
2. להמשיך לאהוב את הילד ולתת בו אמון וביטחון וגם הילד יאהב אותו.

ולכן הכלל יסוד וחשוב בחינוך שכאשר אנחנו רוצים להאיר ולתקן מידה מסויימת או התנהגות לקויה בנפשו של הילד אנחנו צריכים בתחילה קודם כל להאיר לו ולבנות את נפשו באימון, באהבה, במילים טובות, ורק לאחר מכן יהיה לילד לב פתוח בכדי לשמוע את מה שדרוש לתקן את נפשו.