אחת מהטעויות הנפוצות והקשות ביותר שמביאות את ההורים לתגובות פוגעות כלפי ילדיהם זה כשנדמה להם שהילדים לא מקשיבים להם בכוונה ובאופן אישי
לדוגמא: הורה יכול לבקש ולהתחנן לילדיו שיהיו בשקט כי הוא רוצה לנוח שנת צהרים אך כעבור כמה דקות לאחר שהוא ביקש כל כך יפה להיות בשקט, הנה הילדים שוב חזרו לשחק בקולי קולות, לרוץ בפראות, לדפוק על הדלתות וכו’ וכו’
האבא כבר מאבד את סבלנותו והוא מתחיל לגעור ולצרוח על הילדים שהם כפויי טובה, חוצפנים, אוכלי חינם וכו’ וכו’
אבל דבר אחד חשוב האבא שכח, וזה שילדים הם ילדים והם לא עושים בכוונה את הרעש בכדי לצער חלילה את האבא אלא פשוט מאוד הם חזרו לשחק עם כל המרץ ושכחו לגמרי שביקשו מהם להיות בשקט, וזה שהם מרעישים כעת זה לא בגלל שהם ילדים רעים או כפויי טובה אלא בגלל שהם ילדים בריאים שאוהבים לשחק ולהשתולל.
ולכן אל לנו לקחת אישי ולחשוב שלילדים שלנו לא אכפת מהבקשות שלנו, אלא שהם לפעמים בתוך עולמם והם לא שמים לב לדברים, למרות שלנו זה קשה מאוד להכיל את זה, אבל בגלל זה אנחנו ההורים והם הילדים.