אומר לכם בגילוי לב, שנים רבות תודה לאל בהם אני עוסק בחינוך הילדים.
וראיתי יסוד גדול מאוד שאותו אני רוצה שנלמד יחד.
שמעתי מאות הרצאות על חינוך, נוכחתי בימי עיון, פגשתי כל מיני אנשים מיוחדים במינם שסללו דרכים נפלאות בחינוך הילדים.
לכל אורך הדרך שלי בחינוך ילדים למדתי על בשרי יסוד אחד חזק ועצום,
“שגם אם האדם ישמע עשרות שנים הרצאות, ילמד מטובי הרבנים, יקים שיטות חינוך ובקיצור יהיה “פרופסור לחינוך הילדים”,
אבל מצד שני, בתוך תוכו, הוא לא יעשה שינוי אמיתי עם עצמו
אזי הרבה מהגישה החינוכית שלו יהיה מהשפה ולחוץ והוא לא יבין מדוע לא מקשיבים לו ילדיו או תלמידיו”.
מה שאין לי אני לא יכול לתת…
לדוגמא, אם מחנך או אבא מדבר עם תלמידיו או בניו על מידת הכעס
אבל הוא בעצמו אדם עצבני שמטיל אימה ופחד על תלמידיו יתר על המידה,
או אבא שמדבר על אכילה במתינות, גנות הממון וכו’ והוא בעצמו אוכל בחוסר דרך ארץ ורוב היום מדבר על כסף,
בסופו של דבר הילד שיעמוד מולו יזלזל בו ולא יעריך את הערכים שהוא מנסה להנחיל לו.
צריך לדעת שהילדים שלנו ברוך הוא חכמים מאוד וקולטים המון דברים,
ילד מטבעו הוא אמיתי ונקי ואם הוא לא רואה דמות אמיתית לחיקוי עם דרך ארץ, יראת שמיים, תפילה מהלב,
לימוד תורה בשמחה וכו’ וכו’ אז הוא לא רוצה לשמוע ולקבל מאדם כזה שרק מטיף לו כל היום מוסר ולא אוחז במה שהוא מדבר.
המלמד שעמד מול הילד היה איש של אמת, מלא באור וחיות, מחפש בו את הטוב,
אז הילד ירגיש שסוף סוף יש כאן אדם שלא רק בא להטיף מוסר ולצעוק כמו משוגע על הילדים,
אלא הוא בעצמו עובד על המידות והתאוות שלו.
ולכן הורה או מלמד יקר וחשוב אם אתה רואה שאתה לא מצליח בחינוך הילדים שלך
אזי אין זה אומר שהילד שמולך הוא ילד לא טוב, חצוף, גס רוח וכו’ אלא פשוט מאוד,
כי ילד הוא אמיתי, וילד הוא פשוט, וילד הוא טהור,
וכל ההסברים שאתה מנסה להסביר לו הוא לא קונה אותם,
אלא הוא רוצה לפגוש את הלב שלך באמת, הוא רוצה לראות שאתה חי את המסר שאתה רוצה להעביר לו.